הצ'רצ'ילים 7: במי תומך מרדוק ומי פותח פער 4 ימים לפני הבחירות?

דיוויד קמרון. הבטחתם יונה!

דיוויד קמרון. הבטחתם יונה!

"הפרת את הבטחות הבחירות הקודמות שלך, למה שנאמין לך עכשיו?". "הבטחת להוזיל את שכר הלימוד, ואחרי הבחירות הוא דווקא הועלה. למה שניתן לך את הקול שלנו". "אם המועמד שלך לשר אוצר היה עובד בסקטור הפרטי, מזמן היו מעיפים אותו". "אתה לא אומר איפה תקצץ. או שאתה לא יודע מה אתה הולך לעשות, או שאתה מרמה אותנו".

ביום חמישי, שבוע לפני הבחירות ורגע לפני שבריטניה נסחפה אל תוך קדחת הנסיכה החדשה, הגיעו שלושת מנהיגי המפלגות הגדולות בבריטניה – ראש הממשלה מהשמרנים דיוויד קמרון, מנהיג הלייבור אד מיליבנד וסגן ראש הממשלה ומנהיג הליב-דמס, ניק קלג – לתכנית Question Time של הבי.בי.סי. Question Time, כמיטב המסורת הבריטית, רצה ברציפות על המסך מאז 1978 (והיא בעצמה גרסה טלוויזיונית של תכנית רדיו שמשודרת מאז 1948) ומאפשרת לקהל שמוזמן לאולפן לשאול את האורחים, לרוב פוליטיקאים, עיתונאים ואישי ציבור, שאלות באופן ישיר.

את התוצאה אתם יכולים לראות בפתיח. אות הפתיחה של השבוע האחרון בקמפיין היה מופע מפואר של חוסר אמון בממסד הפוליטי ובמנהיגים הנוכחיים. התוצאה תבוא לידי ביטוי ביום חמישי: המשך הכרסום בכוחן של שתי המפלגות הגדולות. לצד העובדה שהתכנית הציגה ציבור הבריטי, קצת פחות ציני מזה בישראל, שעדיין מצפה שפוליטיקאים יקיימו הבטחות, היא גם היתה במה להבטחות נוספות, שלפוליטיקאי שיזכה בבחירות יהיה קשה מאוד לקיימן.

הדיון בבחירות הוא על הכלכלה. איפה צריך לקצץ, כמה צריך לקצץ והאם צריך לגבות מסים חדשים או להסתפק בקיצוצים בלבד כדי לסגור את הגירעון בתקציב. גם הדיון על הגירה הוא למעשה דיון כלכלי. אבל בסופו של דבר מה שיכריע אינו איכות הטיעונים אלא מידת האמון במנהיגים השונים, או יותר נכון – מידת חוסר האמון.

הצ'רצ'ילים 1: מורה נבוכים לבחירות בבריטניה

הצ'רצ'ילים, 2: נייג'ל פראג' – האיש שרוצה לפרק את האיחוד האירופי

הצ'רצ'ילים 3: דיוויד קמרון – כמעט איבד את סקוטלנד, אולי יאבד את בריטניה

הצ'רצ'ילים 4: אד מיליבנד – תאומו חסר הכריזמה של בוז'י הרצוג

הצ'רצ'ילים 5: המפלגה הסקוטית הלאומית

הצ'רצ'ילים 6: המפתח בידי הסקוטים

 הטוריז פותחים פער

Sun Tories

זה היה צפוי לקרות הרבה קודם, אבל בשבוע האחרון של הבחירות הדינמיקה היא לטובת הטוריז ודיוויד קמרון. רוב סקרי הבחירות מראים עליה בתמיכה בהם והובלה קטנה במספר המושבים שיקבלו. זה לא קורה בגלל איזו הצלחה עצומה או אמון מחודש. הסיבה המרכזית היא פחד. פחד מפני שיתוף פעולה בין הלייבור למפלגה הסקוטית הלאומית (SNP).

כבר הסברנו כאן שה-SNP היא סדין אדום. המחשבה שמפלגה שסלע קיומה הוא פירוק בריטניה תמליך את ראש הממשלה מעבירה צמרמורת בגבם של האנגלים (בכל זאת 85% מתושבי הממלכה) והם מעבירים את תמיכתם מהלייבור לטוריז, או חוזרים בהם מהחלטת לתמוך ב-UKIP.

קמרון קיבל עוד זריקת אנרגיה מתמיכת העיתונים בו – הסאן, העיתון של מעמד הפועלים בבעלותו של רופרט מרדוק מצד אחד, והפייננשל טיימס, הבטאון של הממסד הפיננסי בלונדון, מצד שני. הסאן בסקוטלנד תומך ב-SNP, ואין זה עניין של מה בכך. עוד נגיע לזה.

המפלגה הסקוטית הלאומית

Sun Nicola

מבחינת ניקולה סטורג'ן, הקמפיין יכול להימשך עוד חודשיים. כל יום שחולף רק מגביר את התמיכה בה וב-SNP. בבחירות הקודמות הם זכו ב-6 מושבים מתוך 59 שסקוטלנד שולחת לווסטמינסטר (הפרלמנט הבריטי). עד לאחרונה הסקרים ניבאו לה 40 מושבים. עכשיו היא חוצה את ה-50.

האזהרה של הטוריז מפני "ממשלה שתלויה בסקוטים" רק גורמת לעוד סקוטים לתמוך ב-SNP, להרגיש מרוחקים מבריטניה. סטורג'ן רואה רווח בטווח הקצר ובאופן גלוי – מושבים בפרלמנט, אבל גם בטווח הארוך, גם אם היא לא אומרת זאת בפומבי: ממשלה שמרנית נוספת רק תרחיק את הסקוטים עוד מהאנגלים. וככל שהאווירה תהיה קשה יותר, כך יהיה קל יותר להציג משאל עם נוסף על עצמאות סקוטלנד.

הלייבור: מיליבנד הולך לראסל ברנד

מיליבנד. כמעט ונפל. אחרי הבחירות זה כנראה יהיה "כמעט וקרה"

מיליבנד. כמעט ונפל. אחרי הבחירות זה כנראה יהיה "כמעט וקרה"

החששות הגדולים ביותר הולכים ומתגשמים. למרות שהלייבור הובילו בסקרים במשך שנים, התחזית היתה שרגע לפני הבחירות הם יאבדו תמיכה. זה קורה מאוחר, אבל זה קורה. חלק לא קטן מזה הוא חוסר הכריזמה של אד מיליבנד.  הוא אמנם ניהל קמפיין כמעט נקי מטעויות, אבל זה כנראה לא מספיק. בסקר אחרי Question Time 38% חשבו שהוא היה הטוב ביותר – לעומת 44% שהצביעו על קמרון. זו לא תוצאה טובה שבוע לפני בחירות. וכדי להשלים את תדמית הלעמעך, כשעזב מיליבנד את האולפן, הוא כמעט ונפל. כמובן, זה הפך להיות הרגע הזכור ביותר מההופעה שלו.

מיליבנד עשה שני מהלכים בשבוע הזה: ראשית, הוא נתן לקומיקאי ראסל ברנד לראיין אותו. לברנד יש מיליוני עוקבים בטוויטר ויוטיוב. הוא מעורב מאוד פוליטית ופועל כבר שנים – נגד הפוליטיקה. הוא קורא לאוהדיו לא להצביע. יש לו קהל צעיר, ומיליבנד מקווה שכך יוכל לגרום לצעירים לעבור מאדישות להצבעה.

הדבר השני היה להבהיר חזור והבהר שהוא לא יקיים שום הסכם פוליטי עם ה-SNP. המטרה היא כפולה: גם לגרום לסקוטים להצביע ללייבור כדי להפיל את הטוריז, וגם כדי למנוע זליגה באנגליה לעבר הטוריז.

התמיכה של הסאן גם בטוריז וגם  ב-SNP היא הוכחה עבור רבים שה-SNP והטוריז למעשה מזינים זה את זה ויש להם אינטרס משותף. דבר אחד ברור מהסיפור: רופרט מרדוק, האיש שיכול ללמד את נוני מוזס ושלדון אדלסון איך להחזיק פוליטיקאים בביצים, לא רוצה את הלייבור בדאונינג 10.

אחרית דבר

סקר הבחירות של הפייננשל טיימס

סקר הבחירות של הפייננשל טיימס

סקר הבחירות של הגרדיאן

סקר הבחירות של הגרדיאן

כל תחזית לבחירות נראית כרגע כמו סיכון מיותר. העסק צמוד מדי. אבל אפשר להניח שהתוצאה תהיה פרלמנט מפולג בלי רוב אבסולוטי. ההבטחות של המועמדים השונים רק יסבכו את המצב: הליב דמס מבטיחים לא לשבת עם UKIP, כולם נשבעים לא לשבת עם ה-SNP וקמרון הבטיח לא להתפשר על מחוייבותו למשאל עם על חברות באיחוד האירופי. אם יעמדו בהבטחותיהם – הקמת ממשלה יציבה תהיה משימה קשה ביותר. אם יפרו את ההבטחות – תהליך המשך הכרסום באמון בפוליטיקה הבריטית רק יגדל.

ברקע אפשרות לשלושה אירועים שרק יגבירו את חוסר היציבות: משאל עם על חברות באיחוד האירופי, אם הטוריז מנצחים. משאל עם נוסף על עצמאות סקוטלנד בשנים הקרובות. ואפשרות נוספת – מבוי סתום בבחירות ובחירות חוזרות, כפי שקרה ב-1974.

סקר הבחירות של פיננשל טיימס

סקר הבחירות של הגרדיאן

פוסט זה פורסם בקטגוריה הצ'רצ'ילים, עם התגים , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s