הצ'רצ'ילים: בחירות בבריטניה – הקדמה

ראשית, התנצלות: הבלוג הזה פיתח קהילה לא קטנה שמתעניינת בדבר אחד במיוחד – מד מן. אני מאוד גאה בקהילה הזו, שיחד עם הפוסטים מטפלת בסדרה בצורה הכי טובה שאני מכיר, אבל לכל דבר טוב יש סוף. כיוון שמד מן מסתיימת העונה, וכיוון שאמשיך להשתמש בדומיין (gadilahav.com), אני מתחיל לעשות בבלוג שימוש גם לכתיבה על דברים אחרים. מי שכבר כאן ומתעניין גם בכך – ברוך הבא. מי שלא – אני מתנצל מראש על האימיילים האוטומטיים שאתם מקבלים. דבר אחד מובטח – מקומה של חצי העונה האחרונה של מד מן לא יהיה נפקד.

ועכשיו לעניין – בשנה האחרונה אני חי בבריטניה. בעוד שלושה חודשים יהיו כאן בחירות, ובתור אדם שהתפרנס מאקטואליה, אינני יכול להישאר אדיש לאירוע כזה. מעתה ועד השבעה במאי אכתוב כאן על הבחירות מדי פעם. את כל הפוסטים בנושא ארכז תחת הקטגוריה "הצ'רצ'ילים". אתם מוזמנים להגיב, להוסיף ידע או דיעה וכמובן גם לשאול. אעשה הכל כדי לענות על כל קושיה.

פרק 1: פרולוג

עימות טלוויזיוני הוא עניין חשוב ומשמעותי בבריטניה. אבל השנה לא בטוח שהוא יתקיים. ראש הממשלה, דיוויד קמרון הודיע שאם מפלגת הירוקים לא תצטרף לעימות הטלוויזיוני – גם הוא לא יצטרף. למה ראש הממשלה מתעקש על למפלגה שגרפה 1% מהקולות ב-2010 ויש לה נציג אחד מבין 650 בפרלמנט? כמובן, לפעמים עימות הוא לא רק עימות. ההסבר לעניין עובד דרך הנושא המשמעותי והחשוב ביותר בבחירות האלה: הפוטנציאל לשינוי קרדינלי, אפילו היסטורי, במערכת הפוליטית בבריטניה.

שיטת הבחירות בבריטניה נותנת עדיפות מובהקת למפלגות הגדולות. הממלכה מחולקת ל-650 מחוזות, ובכל מחוז מנצחת המפלגה שזכתה בהכי הרבה קולות. לכן, כל פיצול של המחנה יכול לגרום למחנה היריב לנצח. בהתאם, במשך עשרות שנים היו בבריטניה 3 מפלגות גדולות: השמרנים (הטוריז), הלייבור והליברל דמוקרטים (ליב-דמס). כמעט תמיד מפלגה אחת זוכה ברוב אבסולוטי בפרלמנט. קואליציה היא עניין די נדיר. ב-40 השנה האחרונות זה קרה רק פעמיים: ב-1974 ובבחירות האחרונות, ב-2010, כשהשמרנים והליב-דמס הקימו יחד ממשלה.

בבחירות האחרונות שלוש המפלגות הגדולות זכו ב-88% מהקולות ו-95% מהמושבים. אבל זה עשוי להיות זיכרון רחוק. לא רק שהבריטים יצטרכו להתרגל לפרלמנט בלי רוב אבסולוטי (Hung Parliament) – יש סיכוי לא רע שהוא יהיה מורכב מלא פחות משש מפלגות עם כוח לא קטן.

משמאל לימין: דיוויד קמרון (ראש הממשלה), נייג'ל פראג' (UKIP), אד מיליבנד (לייבור), ניק קלג (ליב דמס)

משמאל לימין: דיוויד קמרון (ראש הממשלה), נייג'ל פראג' (UKIP), אד מיליבנד (לייבור), ניק קלג (ליב דמס)

דרמה מספר 1: הימין

האיש שהכי מפחיד את קמרון הוא נייג'ל פראג', מנהיג מפלגת העצמאות הבריטית (UKIP), נפתלי בנט של בריטניה. כמו מרין לה פן, או חרט וילדרס, פראג' הוא שילוב קטלני של כריזמה, עממיות, לאומיות וקצת שנאת זרים. בינתיים אתם צריכים לדעת ש-UKIP רוצה לצאת מהאיחוד האירופי ולעצור את ההגירה. בבחירות לפרלמנט האירופי לפני שנה, UKIP היתה המפלגה הגדולה ביותר, עם 28% מהקולות. הסקרים נותנים לה 15-20%. המצביעים שלה הם לבנים, שמרנים, מבוגרים ואנגלים. בקיצור – מצביעי טוריז. לא רק ש-UKIP תגנוב מושבים מהטוריז, היא גם תפצל את המחנה – מה שיעזור כמובן ללייבור.

דרמה מספר 2: השמאל

במצב כזה, נייג'ל פראג' היה אמור לגרום ללייבור לדלג בקלות לדאונינג 10. אבל בראש הלייבור עומד אד מיליבנד, אדם שלידו בוז'י הרצוג הוא פצצת כריזמה. בהתאם, הלייבור מתקשה להתרומם. המרוויחה הראשונה מהסיפור היא הירוקים, מפלגה שרוצה לחלק מתקציב המדינה "הכנסה בסיסית" לכל אזרח בבריטניה ושמנהיגתה כבר הסתבכה כשאמרה ש"חברות באל קאעדה או דאע"ש לא צריכה להיות עבירה פלילית". הירוקים, 1% בבחירות הקודמות להזכירכם, מקבלים בסקרים בין 5 ל-10%.

אבל בזה לא נגמרות הצרות של מיליבנד. הסקוטים אמנם הצביעו נגד עצמאות בספטמבר, אבל כל סיפור משאל העם חיזק מאוד את המפלגה הסקוטית הלאומית, שצפויה לזכות ברוב המושבים ששולחת סקוטלנד לפרלמנט. ונחשו איזו מפלגה מחזיקה במושבים האלה כרגע?

דרמה מספר 3: הליב-דמס

אם הימין מגמגם והשמאל צולע, זו אמורה להיות הזדמנות נפלאה לליברלים הדמוקרטים לזכות לראשונה בבחירות, לא? אבל הליב-דמס סובלים מתסמונת ד"ש/שינוי/קדימה – הכניסה שלהם לקואליציה גמרה אותם. מ-23% תמיכה הם קורסים ל-5-10%.

עכשיו, זה המצב: שתי מפלגות גדולות עם 30-33%, מפלגה אחת עם 15-20%, ושלוש מפלגות שיכולות לדגדג את ה-10%.

נחזור לנקודה בה התחלנו, העימות הטלוויזיוני: כשיש שלוש מפלגות עם 95% מהקולות, קל מאוד להחליט את מי מזמינים לעימות. מה עושים במצב הנוכחי? ראשי הערוצים בבריטניה החליטו להזמין גם את נייג'ל פראג'. אבל קמרון לא מוכן שבעימות ייכנסו בו מימין ומשמאל. הוא רוצה שגם מיליבנד יזיע, ולכן הוא רוצה לראות שם גם את הירוקים. אם הירוקים יוזמנו, גם המפלגה הסקוטית תהיה שם, ואולי אפילו מפלגות נוספות. או שאולי הוא פשוט לא רוצה עימות. אם הוא היה שואל את נתניהו, הוא היה יודע שלא צריך תירוצים. אפשר פשוט לא להגיע.

ועניין אחרון: הפיצול הרב מפלגתי הוא תופעה אירופית. הבריחה מהמפלגות הגדולות, כמו בצרפת, ספרד ויוון, היא תוצאה של היעדר אמון של המצביעים בשיטה הפוליטית הנוכחית. ולכן, כאמור, הבחירות האלו עשויות לגרום לשינוי פוליטי היסטורי בבריטניה.

בפעם הבאה – נייג'ל פראג'. האיש שאיחר לאסיפת בחירות בוויילס, ואמר: זה בגלל הפקקים שגורמים כל המהגרים מרומניה.

פוסט זה פורסם בקטגוריה הצ'רצ'ילים, עם התגים , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

7 תגובות על הצ'רצ'ילים: בחירות בבריטניה – הקדמה

  1. פינגבאק: הצ'רצ'ילים, פוסט 2: האיש שרוצה לפרק את האיחוד האירופי | זמן מד מן

  2. עודד הגיב:

    מעניין מאוד.
    בתור ישראלי שגר בלונדון שמחתי לקרוא וללמוד.
    תודה.

  3. משה הגיב:

    גם אני כמו עודד,
    כאחד שעבר ללונדון לא מזמן אני שמח לקרוא את המידע הזה פה. תודה.משה.

  4. פינגבאק: הצ'רצ'ילים 3: דיוויד קמרון, כמעט איבד את סקוטלנד, אולי יאבד את בריטניה | זמן מד מן

  5. פינגבאק: הצ'רצ'ילים 4: אד מיליבנד – תאומו חסר הכריזמה של הרצוג | זמן מד מן

  6. פינגבאק: הצ'רצ'ילים 5: מה בין המפלגה הסקוטית הלאומית והרשימה הערבית המשותפת | זמן מד מן

  7. פינגבאק: הצ'רצ'ילים 7: במי תומך מרדוק ומי פותח פער 4 ימים לפני הבחירות? | זמן מד מן

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s