דון ובטי. ממש, כמו בראשונה
לכל פרק במד מן יש תמה מרכזית ששזורה בסיפורים השונים, מקשרת אותם ומאירה אותם. אבל צריך לזכור שגם כל עונה של מד מן היא סיפור שלם, עם תמה מרכזית. זה חשוב במיוחד בפרק הזה. התמה המרכזית של הפרק היא סקס, השימוש בו והאתנן המתקבל או ניתן עבורו. או במלים אחרות – זנות, תמה חוזרת בסדרה ביתר שאת מאז העונה השישית. כל סיפורי הפרק – פגי, סטן פימה, רוג'ר ומארי, מייגן והארי, דון ודיאנה – מסתובבים סביב התמה הזאת. כמוצר לוואי יש בפרק הזה גם ביקורת נוקבת וחד משמעית על מוסד הנישואים.
הפרק הזה גם מקדם את התמה המרכזית של העונה. עוד נגיע אליה, רק נציין שני דברים: הראשון, הפרק הקודם עסק בחוסר היכולת של הגיבורים השונים לצאת מהקופסה שבה הם נמצאים, ותחושת התסכול שלהם שמגולמת בשיר הפתיחה והסיום – זה כל מה שיש? והשני – הפרק הזה מתחיל כשדון מכין מילקשייק לילדיו עם בטי, בביתו הישן. אבל, כרגיל, אנחנו מקדימים את המאוחר.
התנצלות קטנה: הפוסט עולה מאוחר בעקבות נסיעת עבודה (שעדיין בעיצומה). איתכם הסליחה.
פגי, סטן ופימה ריאן
פימה. העיקר זה לא הכישרון
הטריו שאיתו נתחיל הוא המרוחק ביותר מבחינה נרטיבית מדון, אבל הוא עדיין משליך עליו תמתית. הכוח המניע כאן הוא פימה ריאן. האמצעי: סקס. המטרה: עבודה. היא מזהה את בעיית הביטחון העצמי של סטן ופותרת אותה בצורה המתבקשת. סקס אינו רק הנאה, אלא בוסט לאגו של סטן.
את אותו תרגיל היא מנסה על פגי שמסרבת לה, ספק בזעזוע ספק מחשש שזה ימצא חן בעיניה. אבל העובדה שפגי מסרבת לה לא אומרת שפגי מורדת במשוואה סקס = אתנן. למרות שהיא חושבת שפימה היא מקצוענית, היא מפסיקה לעבוד איתה רק כי שכבה עם סטן. ובכך היא אינה שונה מסטן או מפימה, היא רק מוותרת על האורגזמה.
ועל הדרך מוסד הנישואים סופג חבטות. אשתו של סטן מוצגת כאן כחסרת כל כוח או חשיבות. לא רק שסטן בוגד בה, הוא עושה זאת לאור הצילומים הנועזים של אשתו. כוחה של האשה החוקית מעולם לא היה עלוב יותר. וכדי שהבוז לנישואים יהיה גלוי וברור, פימה אומרת לפגי: "נישואים. לחשוב על כל ההרפתקאות שהייתי מפסידה".
רוג'ר ומארי
רוג'ר ומארי.
אם אצל פימה הזנות היא רמז עדין, אצל מארי זו פעולה יזומה, משולבת ביחס האינסטורמנטלי שלה לגברים. "מה פתאום שתשלמי על ההובלה? מגיע לך הכל ממנו אחרי מה שהוא עשה לך", היא אומרת למייגן על דון. וכשמייגן מספרת לה שדון נתן לה את הכסף היא אומרת: "מה את, זונה?".
כשהיא נתקעת עם אותה הובלה ללא כסף וקוראת לרוג'ר, היא הופכת לזונה בעצמה. "תנצל אותי", היא אומרת במקרה קלאסי שבו הפרה רוצה למצוץ יותר משהעגל רוצה לינוק. מארי כלואה כל כך הרבה זמן בעולם שבו סקס ונישואים מופרדים, שבו תשוקה היא תמיד מטבע עבור משהו, לרוב כסף, שהיא בעצמה דורשת לקיים את המשוואה.
וגם פה נוסד הנישואים נראה ככלי ריק כמו הבית של דון בסוף הפרק. בעלה של מארי הוא נוכח נפקד, תפקיד עלוב יותר אפילו מאשתו של סטן. שתי בנותיה של מארי הן בבואה שלה. הגדולה, כמוה, נשואה בעצב וסבל, סוחבת את הצלב הקתולי הקדוש על גבה, והקטנה, מייגן, כמוה, הופכת בעל כורחה לזונה.
מייגן והארי, מייגן ודון
מייגן ודון. אומרים נעורים יש בעולם, היכן נעורי?
אז למה מייגן הופכת לזונה? היא הרי מסרבת להצעה המפתה של הארי (יש לכם את זה ביותר עם שקית הקאה?). קודם כל, אין מה להסביר מדוע המשוואה סקס = אתנן מתקיימת גם כאן. אם אצל סטן ופימה זה נרמז ואצל מארי זה מפתיע, אצל הארי זה מונח על השולחן. תתני – תקבלי, לא תתני – נו, אתם יודעים את ההמשך.
מייגן אמנם מסרבת להארי אבל מייד לאחר מכן היא פוגשת את דון ולוקחת צ'ק של מיליון דולר. הרסת לי את החיים, שדדת לי את הנעורים, שתית לי בקשית את שנותי הכי יפות, היא מייללת בדיוק את הטקסט שכתבה ג'יין לרוג'ר. זה לא שלקבל כסף על שנות הנישואים זו זנות, אבל לקבל כזה צ'ק, אחרי הטקסט הזה – זה נראה כמו תשלום על שירותי ליווי ארוכי טווח של שלוש שנים. המקצוע: "שחקנית", אם אתה מבין למה אני מתכוונת. כמה זה יוצא לשעה?
וגם מוסד הנישואים מגיע פה לקיצו באופן הכי מילולי שיש. וזה גם נראה כתוצאה בלתי נמנעת.
דון ודיאנה
דון. אומרים רהיטים יש בעולם, היכן רהיטי?
סקס, אתנן ונישואים. היסודות שמהם בנוי דון דרייפר. הניסיון של דון למצוא בית, משמעות, שייכות. הגורל שלו למצוא סקס ולשלם עבורו. "אני מוכן", אומר דון לדיאנה רגע לפני שהיא אומרת לו לצאת מחייה. דון באמת חושב שהוא מוכן, והוא באמת רוצה להיות מוכן, אבל מבחן התוצאה הוא אחר לגמרי: כי בפרק הזה הוא מקיים מערכת יחסים בעיקר מינית עם מישהי שאיתה הכל התחיל בקוויקי מאחורי המטבח אחרי שהיא חשבה שהיא חייבת לו על טיפ שרוג'ר השאיר, והוא מסיים נישואים באקט שהופך אותם לשירותי לאלפיון העליון.
כדאי להתעכב על דיאנה, שלרגע חשבנו שהיא דמות חד-אפיזודית. ראשית, היא דומה לדון – גדלה בחווה ושרוטה כמוהו. אבל היא מתמודדת עם זה בדיוק ההיפך. הוא אמן השכחה. הוא המציא את המשפט "זה לעולם לא קרה. זה ידהים אותך כמה זה לא קרה", שאמר לפגי אחרי שזנחה את בנה. דיאנה לא רוצה להמשיך איתו את הקשר כי היא מפחדת לשכוח. היא רוצה לסבול את הכאב.
אבל לדיאנה יש עוד תפקיד: הרבה מהנשים המשמעותיות בחייו של דון משתקפות בה. היא זנחה ילד כמו פגי, היא מקבלת כסף עבור סקס כמו אמו, סאלי משתקפת בה כשהיא נכנסת לחדרה, וסילביה משתקפת בה כשהם נוסעים יחד במעלית.
דיאנה, אם כך, היא מיקס של הדמות הנשית בחייו של דון. האשה הגנרית. בפרק הראשון של מד מן (הראשון הראשון) ג'ואן אומרת לפגי "מה שכל הגברים כאן רוצים מנשים הוא שילוב של אמא ומלצרית". ט-דאאאם. היחסים של דון עם דיאנה הם אלגוריה ליחסיו עם נשים בכלל. וזה מסיט אותנו באלגנטיות מהדיון בתמה של הפרק אל הדיון בתמה של העונה.
כאמור, בפרק הקודם ראינו איך כל הדמויות תקועות במצבן ושואלות "זה כל מה שיש?". הפרק הזה הוא המשך ישיר לכך. פיט אומר לדון ברכב: "אתה חושב שתתחיל את חייך מהתחלה, אבל מה אם אף פעם לא תעבור את ההתחלה?". וזהו קיצור תולדות דון דרייפר. הוא מנסה שוב ושוב ותמיד חוזר להתחלה. הפרק הזה מתחיל עם דון במטבח, מכין מילקשייק לילדיו. רפרנס קצר לחייו בעונה הראשונה. מאז עברו מייגן, וועוד נישואים, והרבה מצבים שבהם דון אמר לעצמו שהוא מוכן. אבל הוא מסתיים כשהבית ריק מחפצים. האם אי פעם הוא יעבור את ההתחלה?
קטנות
- שם הפרק: ניו ביזנס. ניו – בגלל הניסיון להתחיל מחדש. וביזנס – כי בסוף כל מערכת יחסים הופכת לזנות. זו הפרשנות שלי, אשמח לשמוע את שלכם.
- יש מן הרגשה שבכל פרק נגיד שלום לאחת הדמויות המשניות. בשבוע שעבר זה היה קן. השבוע זו מייגן. אני אופתע אם נראה אותה שוב.
- מיליון דולר זה הרבה כסף. אבל מיליון דולר במ-1970 שווים הרבה יותר בכסף של 2015.
- השמלה שמייגן לובשת לפגישה עם הארי היא אותה שמלה שהיא לבשה בפרק הראשון של העונה הזו (ששודר לפני שנה) – כשפגשה את הסוכן שלה בלוס אנג'לס. האם זו שמלת המזל שלה, או יותר נכון שמלת הביש-מזל?
- בסצינת הפתיחה דון מכין מילקשייק לילדים שלו. להזכירכם, הוא התחתן עם מייגן לאחר שהמילקשייק של סאלי ובובי נשפך בביקור שלהם בקליפורניה והוא נפעם מהקוליות שבה היא טיפלה בעניין. מעגל נסגר וכו' וכו'.
- המזכירה של דון לא רוצה לנסוע לקליפורניה כי היא מפחדת לפגוש את משפחת מנסון. האם זוהי קריצה של מתיו ויינר לתיאוריית הרצח של מייגן?
- לצערי לא הספקתי לחפש רפרנסים תרבותיים נוספים. אבל בשביל זה אני משלם לעינב.
זמן מד מן 
מעולה כתמיד. ומרדית' פוחדת לנסוע לל.א בגלל "האחים מנסון "…
טוב, אני לא צריך לחזור על הטעות של מרדית'…
אני יכולה לתרום איזכור אחד.
כאשר הארי אומר למייגן שהיא מזכירה את אלי מקגרו- שזאת השחקנית של סרט הקיטצ' האולימטיבי LOVE STORY. שהייתה כוכבת ענקית בסבנטיז.
באופן כללי לגבי הפרק, יש לי הערה לגבי חוסר האמינות שמייצרות הדמויות של מארי ומייגן.
כאשר מארי אומרת "אני שונאת מה שהוא עשה למשפחה שלנו"….זה משדר איזה חוסר אמינות, הרי לפני זה לא ידוע לנו על איזושהי דעה של מארי על דון. זה לא כמו בטי, שבאמת היה לה מטען על דון, ובצדק, הרי תפסה אותו בוגד בה.
כאן מייגן בסופו של דבר רכבה על ההצלחה שלו בכל מובן אפשרי.
גם הקטע של כאילו "להעניש" ולקחת את הרהיטים…..ממש מזיז לדון חבל על הזמן.
ולדעתי גדי אתה צודק- שכאילו מנסים לסגור מעגלים עם דמויות עבר: כפי שעשו פרק קודם עם רייצל, הפרק עשו עם סילביה וארנולד.
בפרומו לתכנית, דון צופה על מסך שמקרין אפיזודות ממד מן – דון מביט אל העבר ועל חייו. נראה שהפרקים האחרונים מעלים דמויות מהעבר (רייצ'ל, מארי, סילביה וארנולד) ואיך הן באות לידי ביטוי בהווה של דון (הנשים הן גם "אילמות" (רייצ'ל/סילביה) כי ההתמקדות היא כמובן על דון כסובייקט. אני קבלתי תחושה שאנחנו בעצם חוזרים להתחלה – אולי לדיק ויטמן. כאילו מד מן עושה סוג של rewind.
אנחנו בעצם לא יודעים עליו הרבה מלפני מלחמת קוריאה (מלבד שנות ילדותו).
העניין עם הצ'ק של מיליון דולר היה די הזוי, לא? מאיפה יש לו?
מהמכירה למקאן. החישוב בפרק האחרון של המחצית הראשונה של העונה מלמד שהוא הולך לקבל כמה מיליונים לפחות
המזכירה של דון עונדת שוב את עגילי החרציות, שהן סימן למוות לפי התרבות היפנית.
מתי היתה הפעם הקודמת שהיא ענדה אותם?
ב"ווטרלו" לפני מותו של קופר. אני חושבת שהיו גם חרציות על החלוק של פגי בפרק הזה
לי הייתה הרגשה שהסדרה נפרדה גם מבטי והבנים של דון ולא נראה אותם שוב.
הפרידה מסאלי תישמר לשלב מאוחר יותר.
ממש לא.
בטי דמות יחסית משמעותית בסדרה.
את בטי עוד נראה במהלך העונה אין לי ספק. אם כבר הפרידה היא ממיגן
אני עם דנה. עוד נראה את בטי. מה גם שלא היה כאן שום קלוז'ר לדמת שלה
"בשביל זה אני משלם לעינב", כתב גדי. ושוב, הסיפור הוא אתנן. התשלום שאנחנו מעבירים תמורת שירות. האם זו הפעם האחרונה שעינב יעשה את זה? קשה להאמין. בכל זאת, מה נותר מסדרה שדועכת בדיוק כמו דון דרייפר: לאט ובחוסר אסתטיות.
1. רוג'ר אומר שהוא "מרגיש כאילו מרלין פרקינס רודפת אחרי בסוואנה". מרלין פרקינס הייתה זואולוגית שהובילה תוכנית טבע פופולרית בטלוויזיה באותם ימים בשם Wild Kingdom.
2. הארי אומר למייגן שהיא שילוב בין בריז'יט בארדו לאלי מקגרו. את בארדו אין צורך להציג. מקגרו עמדה, לפי לוח הזמנים, לפני הפריצה הגדולה שלה בסרט "סיפור אהבה", עליו הייתה מועמדת לאוסקר ובעקבותיו זכתה בגלובוס הזהב. https://www.youtube.com/watch?v=Z0F7YkdLkEQ
3. ידיד המחלקה משה דיין עדיין מעטר את קיר חדר השינה של סטן. טוב לדעת שגם מלחמת ההתשה לא שינתה את הפופולריות של שר הביטחון
4. דון מאתר את רייצ'ל במסעדה. מהי המסעדה? לפי AMC, הרשת המשדרת את "מד מן", מדובר ב-Guv'nor Steakhouse. נחשו מה מגישים שם לארוחת ערב.
5. אזכורם של המנסונים הגיוני ומתבקש, לאור העובדה שביוני 1970, לא רחוק מהתרחשות העלילה הנוכחית, הרולינג סטון בחר לשים את צ'רלס מנסון על השער. אגב, ממש באחרונה הורשע ג'וחר צ'רנייב, ממבצעי הפיגוע במרתון בוסטון, על חלקו במעשה. גם הוא הופיע על שער הרולינג סטון בגיליון שעורר מהומה רבה. זה שער הגיליון דאז ויש גם לינק ברשת לכתבה: http://assets.rollingstone.com/assets/images/story/charles-manson-the-incredible-story-of-the-most-dangerous-man-alive-19700625/20130729-charlesmanson-306×306-1375116218.jpg
6. שיר הסיום הוא "C’est Si Bon” בגרסה של איב מונטאן משנת 1947. תרגום שם השיר: "זה כל כך טוב". נראה שבין "זה כל מה שיש?" ל"זה כל כך טוב" נמצא הסיפור המד-מני. הייתי מרחיב, אבל בשביל זה אני משלם לגדי.
אם אני נותן האתנן, אתה יודע מה זה עושה אותך… 🙂
זה כל מה שיש גדי, זה כל מה שיש 🙂
"בכל זאת, מה נותר מסדרה שדועכת בדיוק כמו דון דרייפר: לאט ובחוסר אסתטיות. .."
המשפט הכי מדוייק מבחינתי.
אין ספק שהביקורת של גדי טובה הרבה יותר מהפרק עצמו. וגם הפרק שלפני כן לא היה משהו
לא סגור לגמרי לגבי התמה המרכזית בפרק. אבל הנקודה המרכזית בעיני היא שבכל המקרים הנשים יוצאות כאן מנצחות ו/או חזקות יותר מן הגברים: מייגן השיגה את מה שאפילו לא חלמה עליו מדון וכבונוס את תכולת הדירה שאמא שלה סידרה לה. ועל הדרך היא סירבה להצעה שאין לסרב לה של הארי ואפילו היתה מספיק קולית בכדי לא לשבור לו את הבקבוק על הראש או סתם על הפרצוף; מארי היא זו שניצלה את רוג'ר ולא להיפך (גם בכסף וגם בסקס ואולי אפילו יהיה לזה המשך); גם דיאנה הטביעה את יגונה בדון עד שהחליטה שהספיק לה (לפחות בנתיים), ואפילו השתמשה ב-Twinge in her heart – בדיוק אותו ביטוי שדון השתמש בו אז בנאום המופתי שלו ב-Wheel. רק שהוא חשב שהיא מכוונת לשם, לנוסטלגיה, ל-Pain from an old wound, אבל היא בסך הכל התכוונה לסקס. וגם השאלה שלה אל דון במעלית על כמה נשים עשית במעלית הזו שהראתה שהיא יודעת בדיוק בשביל מה גם הוא כאן (ודווקא עכשיו ייתכן שהיא טועה).
וכמובן בטי – סצינת הפתיחה רק הזכירה לשניה או שתיים את 1960, אבל בעצם זה היה היפוך מושלם – דון עם הילדים בבית מכין מילקשייק ובטי חוזרת מאיזה אירוע נוצץ ומספרת שהיא הולכת ללמוד לתואר שני בפסיכולוגיה ובאופן כללי מדברת אליו מלמעלה למטה – אולי קצת כמו שדון דיבר אליה פעם. וכמובן פימה (מימי רוג'רס הנהדרת שטום קרוז פעם היה נשוי לה וכל העקבים שבעולם לא עזרו לו להגיע לגובה שלה) שמשתמשת בסקס ובכוחנות באופן כללי בכדי להשיג את מה שהיא רוצה.
אז זה לא שהמשפט מהפרק הקודם מייצג את מצבן של כל הדמויות בסדרה. בכלל לא. הוא מייצג בעיקר את מצבם של הגברים בסדרה, כמו שהמשפט הנהדר הזה של פיט מיטיב לסכם. הנשים דווקא התקדמו בחיים, כל אחת בדרכה – כולל מייגן, ג'ואן ודיאנה ועכשיו גם בטי – לקחה שליטה על חייה. גם אם במרבית המקרים זה עדיין לא הפך אותן למאושרות – מנוצלות הן כבר לא. הן לקחו שליטה על גורלן, בוודאי עד כמה שהדבר היה אפשרי ב-1970.
אז אולי זה ה-New Business.
ודון – לא בטוח שהוא אכן מוכן, אבל די בטוח שהוא רוצה להיות מוכן. זו כבר התקדמות מנקודת ההתחלה. למרות ואולי אפילו בזכות הבית הריק. אפשר להתחיל שוב מהתחלה.
מה שביאס אותי בפרק שהרגשתי שהוא מתחיל להיות כמו אופרת סבון. בעיקר כל הקטע עם מייגן והמשפחה שלה. נראה היה כמו הסדרות ליגה ז׳ שהופיעה בהן בעבר. לא יודע אם אפשר לייחס את זה למסר אותו הבמאי רצה להעביר או פשוט להדרדרות של הסדרה.
זה רק אני או שהמזכירות של דון ושל רוג'ר מאוד דומות?
שימו לב לדקה 04:19. זה מזכיר לי את תמונת המראה שעושה מתיו ווינר בין דון לבין רוג'ר והחיים שיכולים להיות לדון שמשתקפים אצל רוג'ר. בא לידי ביטוי גם בדמיון של המזכירות.
בעיניי סצינת הסיום היא אחת הסצינות המשמעותיות. בשני הפרקים שחלפו, דון מרבה להסתכל על הדירה מדלת הכניסה, כאילו לוודא ש"הכל במקום" למרות שהכל לגמרי השתנה מאז שעיצבו את הדירה הזאת.
כרגיל בסיום, הוא בוחן את הדירה, אך הפעם מגלה שהיא ריקה לחלוטין, בניגוד מוחלט לסצינה דומה מהפרק הקודם. זהו, גם הכסף הלך (מיליון דולר למייגן), גם האהבה הלכה (דיאנה) וגם הדירה (או לפחות הרהיטים). שום דבר כבר הוא כבר לא כפי שהיה ודון חווה ריקנות גדולה.
יש פה גם חלק אופטימי, כי אצל דון בדרך כלל צריך להגיע לנקודה הכי נמוכה על מנת להתחיל מחדש. ואולי סוף סוף לא צריך לחכות לסיום העונה (והסדרה) על מנת שיקרה משהו?
זאת רק אני? או שדיאנה דומה בטירוף לשחקנית הישראלית טלי שרון. וואוו
דיאנה פשוט מוכרת לנו מסדרות אחרות, כמו האנטומיה של גריי והאישה הטובה.
היא ממש ממש דומה לשחקנית נינה קוטלר ששיחקה בטלונבולות ישראליות (הבת של ליאורה ריבלין).
והיא גם שיחקה את התפקיד של טלי שרון כניסו לעשות את הסדרה"האקס המיתולוגי" בגירסה אמריקאית.
לא ברור למה מייגן זועמת על דון. היא נפרדה ממנו בטלפון. למה מאשימה אותו בשקרים? צריך לשנות את שם הסדרה
ולקרוא לה 'נשים ברונטיות עצובות'
פינגבאק: מד מן, עונה 7 פרק 13: בין גן עדן לקטסטרופה | זמן מד מן
קטנה; בסצינה הראשונה של הפרק, כשבטי מספרת לדון שהיא מתכוונת להירשם ללימודי תואר שני בפסיכולוגיה, דון מרים גבה ובטי אומרת לו שייתפלא, הרבה אנשים, לא הוא, אוהבים לחלוק עימה את סודותיהם… למרבה האירוניה בטי לא יכלה לשאת את הידע אודות הסוד של דון לכשגילתה אותו.. או בכלל ביי לא יכלה לבחור נושא לימודים יותר אירוני או רחוק ממנה מאשר פסיכולוגיה…