כמדי שבוע, נאוה סילוורה, כותבת כאן על הפרק דרך האופנה.

לפוסט הקודם שלה על פרק 6.

לפוסט שלי על פרק 7.

ג'ואן

אם משרדי SCDP הם כוורת רוחשת ויצרנית, אז ג'ואן בשמלה חובקת גוף ונעליים תואמות בכחול רויאל המסורתי שלה, היא מלכת הדבורים הבלתי מעורערת. במיוחד זה בלט בסצנת הרה-ארגון וקליטת העובדים החדשים (עקב עסקת המיזוג) – היא הכי גבוהה בחדר, לובשת גוון עז ובולט (ביחס לירקרקות והאפרוריות של כל השאר מסביב), השיער שלה בוער והיא גם הועמדה על גרם המדרגות. חולצה בהדפס פסיכדלי היא רמיזה לכך שג'ואן מודעת לאופנת היום ויודעת לשלב אותה בלבוש משרדי-ייצוגי. האם הקשירה נוסח צעיף דיילת היא מחווה ללקוח החדש – חברת התעופה 'מוהוק'?

בסצנת הכמעט-התעלפות שלה במשרד, בגלל הציסטה השחלתית (זה מה שציסטה שחלתית עושה? מאיפה היא צצה? איך נפטרים ממנה? זה מסוכן?), ברגע של חולשה בלתי אופייני לה, הכחול רויאל שלה נעלם תחת מעיל ירוק בלתי מחמיא עם גוון מוסדי של קירות בית חולים.

פגי

אומרים שהיום הראשון בעבודה גורם להתרגשות ועצבנות בדומה ליום הראשון בכיתה א'.לפי הביגוד של פגי באותו יום, נראה שהיא ניסתה להתגבר על כך עם אופנה אלגנטית-מחושבת. בחליפת אקווה רעננה ותסרוקת נוסח אתל קנדי (רעייתו של הסנטור והמתמודד לנשיאות בובי קנדי שעד סוף הפרק תהפוך לאלמנה), פגי מוכנה לכיבוש מחודש.

 טד

לא דון במראה הנסיך מוויילס, לא רוג'ר במראה גנגסטר מ'אימפריית הפשע', לא פיט המתאמץ להיות משהו בין שניהם, לא סטן עם הזקן הטרנדי וחולצות סטיב מקווין הצמודות, לא גינצבורג עם גרסתו הנערית לג'ורג' האריסון של אותו זמן – טד הוא המנצח בפרק 7 מבין כל הגברים, בכל הנוגע לאופנה. בז'קט עור וצווארון פרווה נוסח 'הפצוע האנגלי' ומשקפי טייסים קלאסיים הוא דיגמן בהצלחה שילוב שככל הנראה לא ייצא מהאופנה לעולם. במיוחד הוא הרשים לצד דון שסבל באופן בולט מהטיסה כמו אישה בהריון.

 צהוב

צהוב בפרק 7 הוא צבען של נשים הנאלצות להתמודד לבדן, או של מרגרינה – תחליף זול לדבר האמיתי. מייגן לובשת צהוב קנרית בזמן שהיא צופה בשידורי החדשות בטלוויזיה על רצח בובי קנדי ומתייפחת ללא כל עידוד מבעלה המנוכר; מוירה, מזכירתו של טד לובשת צהוב פסטלי בזמן שהיא מבקשת מג'ואן שתכלול אותו ברה-ארגון (ומבינה מי נשארה הבוסית פה, גם לאחר המיזוג); גברת קמפבל, אימו של פיט המגלה סימנים ראשונים של מה שנראה כמו אלצהיימר, לובשת צהוב חרדל בזמן חוסר האוריינטציה בדירה של פיט. צהוב הוא גם צבעה של מרגרינה, ומה שדון לומר על השומן הצמחי המוקשה – "אף אחד לא מעדיף מרגרינה" – בואו נודה על האמת, הוא די מדויק.

 אדום

אדום לעומת הוא צבע העולם הנסתר והדקדנטי של דון – סקס אסור עם השכנה הנשואה וזיכרונות ילדות מבית הזונות שהעסיק את אמו. ואלו נקשרים בפרק 7. גברת רוזן הלוהטת נראית לראשונה בחלוק אדום-כתום ומן טורבן תואם, אחר כך בשמלת כתפיות צמודה שדון קנה מסאקס פיפת' אווניו, לה, אבל בעיקר לעצמו. "את בשבילי. את קיימת בשביל הנאתי", הוא אומר למאהבת המתייסרת שלו. בדיוק אז היא מחליטה לסיים את הקשר המעוות עמו. קרה לפעמים שגם נשים בשנות ה-60 לא נהנו מהחפצה של עצמן.

 CGC

אני לא יודעת מי הוא מי, אבל שני אנשי הקריאטיב של CGC המשרד המתמזג, ממש לא משעממים, במיוחד זה עם משקפי קלארק קנט משמאל. שהיום הם 'משקפי היפסטרים'.

 בטי

פרק שני ברציפות בלי בטי מעורר געגועים לבטי דרייפר של פעם, כלומר הרזה והזוהרת. והמון אימאז'ים שלה מפרקי עבר המתערבבים יחד ומחדדים את הגעגוע. זה רק אחד.