מד מן, עונה 6 פרק 6: מה גברים צריכים?

מכונית היא מוצר נוכח מאוד בפרק הזה. ואם העונה הזו של מד מן היתה מכונית, הייתי אומר שיש לה תאוצה מטורפת מ-0 ל-100 קמ"ש. חמישה פרקים העלילה התקדמה בקצב הפקק בכניסה לתל אביב כל בוקר, ואז בא פרק 6. מה זה היה? מאיפה זה בא? אפשר להתחיל למצמץ בלי להפסיד משפט מפתח? הפרק הזה החיה את הסדרה ממש כמו שהאיחוד עם CDC צריך להחיות אתSCDP  וחבריה. הפרק הזה הזכיר לנו את העונות הראשונות, וזה לא רק כיוון שהאיחוד מזכיר לנו את שלוש התהפוכות של SCDP בעונות הקודמות (מסטרלינג קופר לסטרלינג קופר דרייפר, מכירה לבריטים ורכישה בחזרה מהם). נסו להיזכר: מתי ראיתם פרק שבו שלושת האנשים הדומיננטיים הם קופר (הוא חי!), רוג'ר ודון?

מה גברים רוצים

כמו בכל פרק, גם בפרק הזה יש תמות מרכזיות, שהצליחו לבצבץ מבעד לאירועים הדרמטיים. הראשונה היא, כפי שאומר מתיו ויינר בעצמו, אימפולסיביות. פעולה מתוך דחף רגעי מבלי לחשוב על ההשלכות. כל הפרק מלא בפעולות אימפולסיביות: דון מפטר את הרב מג'גואר, פיט מספר לטרודי על המפגש עם אביה ו"הזונה הכי שחורה שראיתי" (גם העובדה שפיט הולך לבית זונות מלכתחילה היא תוצאה של דחף מיני), טד מנשק את פגי, פיט מספר לכולם שהחברה בוחנת הנפקה, רוג'ר עט על שברולט בהזדמנות של רגע, וכמובן – האיחוד בין SCDP ל-CDC, שנולד מדרינק בשעת לילה מאוחרת. גם שם הפרק, For immediate release, הוא כפל משמעות: גם ההודעה לעיתונות על האיחוד, וגם "שחרור מיידי". אבל הכי חשוב: כל הפעולות האלו מביאות לתוצאות רעות.

התמה השניה היא זוגיות: פגי וטד, פגי ואייב, מייגן ודון, רוג'ר ומארי, SCDP ו-CDC. אם כי הגדרה מדוייקת יותר תהיה "בריתות". ברית בין שני אנשים, או שני גופים, היא זוגיות המבוססת על כוח ואינטרס.

ויש נושא שמקשר את שתי התמות: גברים. זהו פרק על גברים, בהובלת גברים. האימפולסיביות בפרק היא גברית, והיא נובעת מהרצון לכוח וכיבוש. פיט אומר לג'ואן אחרי הפגישה לגבי ההנפקה: "את דון לא עניין אף פעם הכסף, אבל נמאס לו לשחק במגרש של הקטנים". והבריתות הן למעשה תמונת המראה של האגואיזם של הגברים. רוג'ר רוצה את מארי, עד שיש משהו חשוב יותר  – שברולט. הוא בברית עם הדיילת רק כדי להשיג פגישה עם מנהל בשברולט. הנישואים של טרודי ופיט הופכים לעניין של אינטרס. וברית הזוגיות בין החברות היא אינטרס משותף.

כל הגברים בסדרה מבצעים פעולות חד צדדיות ואגואיסטיות כדי לצבור כוח. הפעולה הזו מונעת מדחף, או כמו שטד אומר לפגי: "זה לא שאני רוצה את זה,  אני צריך את זה". כותרת הפרק, אם כך: מה גברים צריכים? ודווקא בגלל זה, נתחיל באשה.

פגי

פגי וטד. אייב עדיין מחכה שבובי קנדי ינצח.

פגי וטד. אייב עדיין מחכה שבובי קנדי ינצח.

על אף שלפגי יש תכונות "גבריות", כמו אמביציה, היא נבדלת בבירור מהגברים בפרק הזה. היא לא אימפולסיבית, אבל בהתאם היא גם לא מובילה, אלא מובלת. הזוגיות שלה בצרות. ראינו את זה כבר בפרק הקודם, אבל כל סיפור שמתחיל בזוג, דירה חדשה וקקי של בנאדם בחדר המדרגות לא יכול להסתיים טוב. ועדיין, מי שמניע את העלילה קדימה כאן הוא טד, שמנשק אותה בדחף של רגע. וכדאי לשים לב מתי הוא עושה זאת: אחרי שהיא אומרת לו "אני אוהבת את העובדה שאתה חזק".

גם במישור המקצועי פגי נכנסת לחדרו של טד – האיש שנישק אותה אתמול – רק כדי לגלות שם את דון. ההלם על פניה לא ניתן להסתרה. שני גברים פעלו, ולה נותר לצפות רק בהשלכות. אתמול היא היתה בת בריתו של טד, עם אופציה לשדרוג, והנה בא אינטרס חשוב יותר – האקס!

פגי נמצאת במערכת יחסי משולשת פעמיים: פעם אחת טד, פגי ואייב. פעם שניה טד, פגי ודון. ובשני המקרים המושכות לא בידיה. האימפולסיביות הגברית קובעת את יחסי הכוחות, את הבריתות, ואת מעמדה. ויש לפגי את כל הסיבות להיות מודאגת: היא היתה מובילת הקריאייטיב בסוכנות.  עכשיו היא שוב תחסה בצלו של דון. ההבטחות שלו ש"זה יהיה אחרת" לא שוות הרבה, אם הן נבחנות לפי פעולותיו האגואיסטיות בפרק. והסיום מלמד אותנו יותר מכל: לכתוב את ההודעה לעיתונות – זה תפקיד של מנהלת, או קופירייטרית?

מייגן

רגע שנעבור לגברים, נתעכב רגע על מייגן. כמו פגי, היא נבדלת מהגברים באופן מובהק בפרק. אבל בניגוד לפגי, שמובלת אחריהם, למייגן יש נשק סודי: ניסיון של אמא. אל תתלבשי כמו אשתו, מייעצת לה מארי. ומייגן לובשת את הבגד הכי סקסי במלתחה (ויש לה חתיכת מלתחה בעונה הזו), מעמידה את השיער בקליאופטרה-סטייל, מנצלת את האגרסיות העצורות בדון אחרי קרב ההיפופותמים מול הרב מג'גואר – ונותנת לו לכבוש אותה. מייגן, האשה החדשה, המובילה, הזוהרת, מגלה את הסוד הישן של ליזיסטרתא – כך תתמרני את הגבר שלך: תחזיקי אותו בביצים.

ועכשיו נותר לנו לתהות: העובדה שהדרך היעילה ביותר שלה לשלוט בדון היא סקס – זה פמיניסטי או אנטי פמיניסטי?

פיט

Pete fall

הביטו בבקשה בגיף המופלא הזה. אפשר לצפות בו רבע שעה בלי להפסיק להתמוגג. אם היה לפיט ערך בוויקיפדיה, הגיף הזה לא היה יכול ההגדרה התמציתית ביותר שלו? פיט ממשיך להיות האנטי כרייסט של דון. גם הוא אימפולסיבי, וגם הוא פועל לבד ונמצא בשורה של בריתות. אבל אבוי לתוצאות שלו.

נתחיל בטרודי. משפט מפתח הוא מה שהוא אומר לה ביום האם, אחרי שהיא לא רוצה לשכב איתו: "אנחנו שומרים על כל אספקט של הנושאים האלו, מלבד הדבר היחיד שחשוב". וגם אם הוא מדבר בציניות, המשפט הזה משקף את נקודת המבט האינטרסנטית שלו על הנישואים האלו, שכבר הספקנו להכיר. טרודי איננה פגי, היא הרבה יותר מייגן, והכי הרבה ליזיסטרתא. היא יודעת לתמרן גברים כמו פיט. אבל האימפולסיביות של פיט מחרבת כל אופציה לשיקום כשהוא מספר לה שראה את אביה בבית זונות. אלוהים, מי מספר לאשתו שהוא היה בבית זונות?

במשרד, פיט מוביל מהלך עם קופר וג'ואן, מהלך שנמחק על ידי הפעולות של רוג'ר ודון. ובעוד פיט עסוק בלצרוח בהיסטריה על דון שהוא אגואיסט, אנחנו מגלים שהאימפולסיביות והאגואיזם שלו גרמו ל-SCDP לאבד לקוח אסטרטגי אחר, החברה של אבא של טרודי.

הסיפור עם אבא של טרודי מבהיר למה פיט הוא לוזר. "אל תדאג, זה כמו מאזן האימה", אומר לו קן, בהתייחס למאזן האימה בין ארה"ב לבריה"מ – מי שלוחץ על ההדק מחסל את היריב, אבל גם את עצמו. אבל אפילו בסיטואציה הזו פיט מפסיד, כי הוא לא קורא את המציאות נכון. בעוד הוא מסתכל על הנשק הלא קונבנציונלי – גילוי הסוד על הביקור בבית זונות – הוא חוטף מכה מאמל"ח רגיל לחלוטין – לקוח שקם והולך. ומה עושה פיט? הולך לספר לטרודי. למעשה, פיט, ולא תום, הוא זה שלוחץ על הכפתור האדום. והפצצה מתפוצצת בידיו. הוא מאבד גם את הלקוח, וגם את טרודי. עכשיו ברור למה הגיף הזה הוא הגדרה מדוייקת של פיט: האיש שמכשיל את עצמו.

דון

אם זה פרק על גברים, הוא חייב לכלול את דון. ודון אכן נוהג על פי שני נושאי העל בפרק. כמעט כל פעולה שלו אימפולסיבית: כך כשהוא מפטר את ג'גואר, כך כשהוא מחליט להסתער על שברולט, כך כמובן כשהוא מציע את האיחוד בין שתי הפירמות, ואימפולס הוא גם מה שגורם לו לזיין את מייגן.

וכל פעולה שלו מציבה אותו בפרש בודד. הוא מחליט לבד על ג'גואר, ולמרות הביקורת הברורה שמטיחה בו ג'ואן – "פעם אחת אני רוצה שתשתמש במילה 'אנחנו' במקום 'אני'" – הוא מחליט לבד גם על האיחוד. "אני לא מאמין בגורל", אומר דון לד"ר רוזן. "אתה מייצר את ההזדמנויות של עצמך". וזה בדיוק מה שהוא עושה. דון הוא גנרל שאיבד את אמון החיילים שלו. הפעם היחידה שבה הוא משתמש במילה "אנחנו" היא כשהוא מציע את האיחוד. זהו איחוד מתוך אינטרס – לשחק במגרש של הגדולים. זו ברית – זוגיות המבוססת על כוח. וכוח הוא מה שגברים צריכים.

יש הרבה דברים שליליים בהתנהגות של דון, אבל אי אפשר להתעלם מכך, שבפעם הראשונה העונה ראינו אותו מתלהב, מלא אנרגיות, נכון לקרב, ומתייחס למייגן לא כמובנת מאליה. וזה קשור קשר הדוק לאגואיזם ולשאיפה לכוח.

מה ייצא מהאיחוד הזה? הרוח והדינמיות שבפרק ובדמויות גורמת לתחושה אופטימית. אבל כדאי לשים לב לשני דברים: ראשית, כל הפעולות שנבעו מאימפולסיביות בפרק הסתיימו בפיאסקו. ושנית, הדיאלוג בין אייב לפגי, עוד זוג שחי על זמן שאול: "הכל הולך להיות יותר טוב!", אומר לה אייב. "ג'ונסון (הנשיא) יילך, יהיה נשיא חדש – מקארתי, או הכי גרוע, בובי קנדי". "אני אוהבת את בובי קנדי", עונה פגי. בובי קנדי נרצח ביוני 1968, בפרק הבא של מד מן או זה שאחריו. עכשיו  נותר לתהות מה יקרה ל"הכל הולך להיות יותר טוב!".

קטנות

chevrolet-vega-blog480

  • המכונית של שברולט שעומדת במרכז הפרק היא דגם XP-887, או בעברית: שברולט וגה. ולפי האייטם הזה בניו יורק טיימס, זו היתה רחוקה מלהיות מכונית העתיד.
  • הסצינה של דון וטד בבר מזכירה מאוד את הסצינה של דון עם החייל בהוואי בפרק הפתיחה. וכדי שהדימיון יהיה רב יותר, אומר דון לטד: "היי, לוטננט, רוצה להסתבך?".
  • יש תמה אחת בעונה הזו שלא נפקדת לרגע: זנות. גם בפרק הזה הקשר בין סקס, כוח וכסף בולט – אצל ג'ואן, אצל פיט ותום, אצל דון ומייגן.
  • זו הפעם השלישית שהקמפיין של דון מבוסס על היעדרו של המוצר: כך היה בהוואי, כך עם קטשופ, ועכשיו עם שברולט. שמישהו כבר יקנה ממנו את הקונספט ונעבור הלאה.
  • תנו לי שבע שנים בכלא האיראני, רק לא ארוחת ערב אחת עם פיצ'ס רנט, אשתו של הרב.
  • שמישהו יסביר לי: מה הקטע עם בוב בנסון? מה בדיוק הוא עושה שם? למה הוא רוצה לשלם על פיט בבית הזונות? מי זה? מה זה? למה הוא מופיע לנו על המסך?

וכוהנת האופנה נאוה סילוורה ניתחה את הפרק לפי הלבוש של הדמויות. פוסט בתמונות – ליחצו כאן

פוסט זה פורסם בקטגוריה טלוויזיה, מד מן עונה 6, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

8 תגובות על מד מן, עונה 6 פרק 6: מה גברים צריכים?

  1. פינגבאק: אופנה במד מן, פרק 6: פוסט בתמונות | זמן מד מן

  2. gilru הגיב:

    סיכום מצויין של פרק מעולה. מצאתי אגב פה כתבה מלפני 3 שנים כשה-וגה חגגה 40, בה כתוב שזו היתה המכונית שכמעט הרסה את ג'נרל מוטורס. עוד סימן אולי לאסונות המתקרבים בפרקים הבאים
    http://www.autoblog.com/2010/10/23/remembering-the-chevy-vega-on-its-40th-birthday/

  3. דנה הגיב:

    אחד הקטעים הבלתי נשכחים בפרק הזה הוא הבעת הפנים של פגי לנוכחותו של דון בחזרה בחייה.
    הפרצוף המבוהל אמר הכל…עד שכבר יצרה קשר כ"כ טוב עם טד שוב דון חוזר לחייה.
    טד הוא האנטיתזה לדון…הרבה יותר נחמד ממנו, רגיש, כאשר השותף מגלה לו על הסרטן טד באמת מראה אכפתיות.

    לגבי בוב בנסון כבר נכתבו הרבה כתבות עליו…שהוא מרגל, שהוא בובי דרייפר כשיגדל

  4. תמיר הגיב:

    לגבי בוב בנסון – הוא התת מודע לכל מי שבא איתו באינטראקציה. שים לב, הוא תמיד עונה או משקף במעשים שלו את המחשבות, פחדים או רצונות של כל דמות שנמצאת איתו במגע.

  5. יעל הגיב:

    המוזיקה שמלווה את הפרק. כמו בסדרות ובסרטים של שנות השישים והשבעים בעיקר של קומדיות קלילות.
    סתם בשביל הסקרנות האם עניין מיזוגי חברות היה אופנה שהתחילה בתקופות אלו? סוג של תרבות ארגונית חדשה?

  6. someone הגיב:

    ישנה הקבלה נוספת: בין פיט לבין ליין. הסצנה עם האב והאב-של-הכלה בבית הזונות, והעונש על כך (אצל ליין זה היה ממש אלימות פיזית), גם שם זו היתה חשפנית-שחורה, וגם שם זה היה הדבר יוצא הדופן שהאב התייחס אליו, וכאן פיט מתייחס אליו… האם יש לנו רמז לגורלו של פיט בעונה הזו? נראה שהוא מדרדר מדחי אל דחי…

  7. אלון הגיב:

    תמיד תענוג לקרוא את הפרשנויות שלך

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s