לא, לא הפכתי בן לילה למומחה אופנה וטקסטיל, אבל אני מכיר כמה כאלה. אחת מהן היא נאוה סילוורה, עורכת וכותבת בוואלה! אופנה (והנה גם הבנתם מאיפה אנחנו מכירים), מומחית לבית המלוכה הבריטי, וצופה אדוקה כמוני במד מן. לבקשתי היא כתבה את הפוסט הבא, שאני מאוד גאה לארח בבלוג.

מאת נאוה סילוורה

בעונתה השישית, מד מן היא עדיין הסדרה עם הלוק הכי טוב בטלוויזיה היום. אופנת וינטג' מקורית או כזאת שעוצבה במיוחד על ידי המלבישה ג'ני בריינט, מעניקה לדמויות אותנטיות ומשמעות. בכל נקודת זמן כלשהי, האופנה היא לא רק השראתית ומדויקת, אלא גם מנומקת. לכל דמות יש סגנון אינדיבידואלי משלה, והסגנון של הדמויות המרכזיות עבר מאז שהחל שידור הסדרה ב-2007 אבולוציה המושפעת מתהליכים חברתיים ואישיים.

פגי – מאוזני עכבר לאשת קריירה

פגי בעונה 1 ועונה 6. מצא את ההבדלים

פגי של עונה 6 שונה לחלוטין מפגי של עונת הבכורה. המזכירה הייתה לראש צוות קריאטיב המרוויחה מספיק כדי לרכוש לעצמה דירה במנהטן. 'אוזני-עכבר', כפי שקן קוסגרוב כינה אותה פעם, נפטרה מכל הביגוד העכברי שלה. סגנון תלמידת בית הספר הקתולי – שמלות דודה ארוכות מדי, פנים נטולות איפור, קוקו ילדותי ופוני שמנוני ודליל – פינה את מקומו לטובת אופנה של אשת קריירה עסוקה. אמנם לא מדובר פה בקאטינג אדג' של סתיו/חורף 1968, אבל יש הצהרת ביטחון ועצמאות, המובילה, בשאיפה, ליחס שוויוני כלפיה כאשה בתפקיד של גבר. אין לה בארונה שמלות וחצאיות בגוונים עזים, תכשיטים דומיננטיים, תוספות שיער או איפור דרמטי, אבל יש חולצות כפתורים, חולצות קשירה, שמלות בגובה הברכיים נטולות מחשוף – ביגוד אלגנטי מחמיא ופרקטי שאינו בשום אופן סקסי או חושפני. האבזור יסתכם בדרך כלל בתיק יד רבוע, עגילי פנינה ושעון זהב. סגנון מהוגן וקלאסי שלא היה מדבר למייגן. אולי כן לבוורלי פארבר.

מייגן – אייקון אופנה בהתהוות

את עונה 4 של מד מן, מייגן התחילה כמזכירה עלומה-שקופה בשמלות חסרות אופי. בהדרגה היא הפכה לאייקון אופנה ומכתיבת סגנון, צפיה בה היא הנאה צרופה לכל מי שאוהב ומבין אופנה. כמעט בכל פרק העונה היא לבשה משהו שכולנו רוצים בארון. המראה של גברת דרייפר השנייה, שילוב הורס של פרסיליה פרסלי ואליזבת טיילור של אותם ימים, הוא דגל האופנה המתקדמת בסדרה: שמלות מיני בגזרת A, נעלי עקב רבועים בגובה בינוני, מעילים ושמלות עם הדפסי חיות בר, הדפסים פסיכדליים והדפסים גיאומטרים, שמלות ערב מוזהבות, מכנסיים צמודים עד הקרסול, סוודרי גולף, מעילי טרנץ' (השחור מעור בפרק חמש הוא תואם דגם שהיה לג'קלין קנדי), תכשיטי בוהו ואוברסייז, כובעי קש רחבי שוליים, צלליות עיניים פסטליות, שפתונים באדום וכתום עזים, תוספות שיער עורבני תפוח, ריסים מודגשים, וכמובן הביקיני הפרחוני בפרק פתיחת העונה, כולם הפכו אותה למובילת האופנה העדכנית בסדרה. כך נראו בסתיו-חורף 1967-68 נשים עם הבנה ומודעות אופנתית. כמובן שגזרה דקה ובטן שטוחה רק עוזרים פה, כמו תמיד. אבל למייגן יש את זה ובכל פרק תמיד מעניין ומהנה לראות מה היא לובשת. וגם להעתיק.

בטי – תקועה בשנות החמישים

בטי. בין בלונד לשחור.

מהצד השני, באופן התואם את הפרסונה השמרנית והנוקשה שלה, בטי פרנסיס עדיין תקועה אי שם בסוף שנות ה-50. היא מודעת לכך, אבל לא ממש יודעת מה לעשות, במיוחד עם הגזרה המלאה למדי, גם העונה. המשפט שאמר לה ביטניק חצוף (בפרק בו נסעה לניו יורק לחפש את סנדי, חברתה של סאלי), "הבלונד שלך מהבקבוק", הוביל אותה להחלטה ספונטנית – צביעת הבלונד הסקנדינבי הקריר לשחור שרוצה להיות דומה לזה של אליזבת טיילור. מהלך שלא ממש הצליח לה, ונראה שהיא מתחילה להתחרט עליו. גם בגזרת הביגוד, בניגוד לכמה מן המראות המרשימים שלה מעונות 1-4 כדוגמנית לשעבר, העונה היא לא נצפתה בשום בגד המשקף את רוח הזמן. תספורת עקרת בית משועממת, שמלות פרברים חיוורות-משעממות, מעילים של ספרניות בפנסיה – כל אלו מרחיקים אותה ממה שהייתה פעם, אז היתה נשואה לפרסומאי מושך. לא נותר דבר מ'גרייס קלי' של מד מן, אבל אולי בגלל זה היא פחות מרושעת. דיאטה רצינית ושיבה לבלונד המוכר והישן שלה הם, ככל הנראה, המפתח לבטי של פעם.

ג'ואן – אי אפשר להתעלם ממנה

ג'ינג'ית עם הליכה של דוגמנית בשמלה בצבע מונוכרומטי עז, היא משהו שלא ניתן להתעלם ממנו, וזה בדיוק מה שהיה בפרק הפתיחה העונה. ג'ואן, דמות רבת כוח וכריזמה שהביגוד שלה נבחר עבורה בהתאם, פיקחה על צילומי היח"צ של עובדי המשרד ובלטה יותר מכל מי שהיה בסביבה, כולל המצולמים. ויש לה עוד הרבה שמלות נוסח השמלה הסגולה ההיא. עכשיו כשהיא שותפה בחברה, שכמובן גם מרוויחה יותר, המראה שלה הפך יוקרתי יותר. באמצעות וסטים וחולצות ראפלס, היא מצליחה להיראות מעודכנת ורעננה. היא עדיין נאמנה לחצאיות עיפרון ושמלות חובקות גוף בגווני קולור-בלוק באדום יין, סגול כהה, ורוד פוקסיה, ירוק-עד וכחול רויאל המדגישות את גזרת שעון החול שלה, אבל העונה נראה שהיא נהנית גם מהדפסים המוכיחים כי היא יודעת להיפרד יפה מאופנת עבר נוסח מרילין מונרו (שחקנית שהיא העריצה ונעצבה מאוד עם מותה הפתאומי). ללא ספק ג'ואן נזקקת לתיקונים כדי להיכנס לביגוד טרנדי, אבל התוצאה נראית נפלא.

דון – קשוח, נעדר שינוי, נטול וריאציות.

דון מגלם באופן מובהק את  קוד לבוש הקשוח, הברור וחסר הווריאציות של אופנת הגברים בשנות השישים: חייטות מהוקצעת והתאמה מדוייקת לפי מידה של החליפות, חולצות מעומלנות, מגוהצות וצחורות ללא רבב, עניבות סולידיות, חפתים וסיכות עניבות, מכנסיים עד המותניים (רק צ'חצ'חים לובשים מכנסי גזרה נמוכה), נעליים מבריקות כמראות, גרביים תואמים את צבע המכנסיים, שיער משומן מסורק הצידה עם שביל מדויק ופנים מגולחות למשעי. קשה לתפוס אותו בלי עניבה. בחופשה בהוואי וכשלקח את בובי לסרט, הוא נפטר ממנה באופן יוצא דופן. אבל רוב הזמן הוא התגלמות קוד הלבוש הברור. במקרה שלו הוא משדר הצלחה, מהוגנות ומשפחתיות הטובים לעסקים. קרי גרנט של עולם הפרסום של המחצית השנייה של שנות ה-60.

רוג'ר – שימו לב לאקססוריז

רוג'ר סטרלינג, דמות צינית, אך גם כריזמתית, מגלם מאז העונה הראשונה סגנון גברי-טווסי של גבר נהנתן. חליפות שלושה חלקים, עור שזוף ונעלי אוקספורד הם חלק מהעניין. קרי גרנט מקומי המשדר: "אני הבוס, הכיסים שלי עמוקים, אני יכול לקנות הכל ואני לא מפחד מכלום". כיוון שהוא תמיד במצב רוח אופנתי-חגיגי, רוג'ר מעדיף לרוב גוונים בהירים או דיגום פסי אורך דקיקים, על פני גוונים כהים העלולים לשקף את גילו האמיתי ולהציג אותו כאיש חמור סבר ורציני. רק בהלוויה של אמו הוא לבש שחור, אבל זה לא מנע קפריזית-ילדותית ("כולם החוצה! זאת ההלוויה שלי"). ללא ספק, הוא גם משתמש כבד בקולון יקר (גם בגלל הסיגריות והוויסקי). טבעת זהב על זרת יד שמאל נוסח האריסטוקרטיה הצפון-מזרח אמריקאית, כוס משקה וסיגריה הם האקססוריז המשלימים שלו ולא אכפת כמה זה רע עבורו. העיקר הסטייל.

פיט – ילד קולג' יוקרתי. בדגש על הילד

כמה מפריטי הביגוד של פיט נועדו באופן ברור למקם אותו כבן לדור הצעיר של משפחה ניו יורקית אריסטוקרטית וגם לסמן אותו כמי שעכשיו הוא בעל סמכויות נרחבות יותר. הסגנון שלו דומה יותר לזה הקלאסי נוסח קרי גרנט של דון, ופחות לצעיר והנועז נוסח סטיב מקווין של סטן. ההבדל הוא תוספת פאות הלחיים וחוסר הקרירות. הוא מחבב בלייזרים בכחול-נייבי שגורמים לו להיראות צעיר (ומשתלבים עם פני הבייבי המעוגלות שלו) לעבודה, ובלייזרים משובצים וסוודרים בהירים עם צווארון v לשעות הפנאי. לאורך כל הזמן הוא מייצר תחושה של ילד קולג' פרטי-יוקרתי. עם דגש על ילד.

הארי – הליצן

ככל שזמן התרחשות הסיפור במד מן מתקדם, כך גם עלה חששם של אוהדי הסדרה הרבים בדבר אופנת הגברים, אשר כידוע הפכה קצת למגוחכת לקראת שנות השבעים, לפחות בעיני המתבונן בעשור השני של המילניום השלישי. והרי הקלאסיקה וחוסר הזמן של הגברים במד מן הם מה שהפכו אותם לבעלי מראה חד כל כך. הארי קריין של עונה 6 הוא ההסבר לחשש הזה. בבלייזרים בגווני מנגו ומנדרינה, פיאות לחיים, מכנסיים מתרחבים ומשקפי ראייה עם מסגרת שחורה דומיננטית, ראש מחלקת הטלוויזיה (שכוללת, אגב, רק אותו) ממשיך להיות ליצן החצר של המשרד, לפחות בכל הנוגע לאופנה. את הסטטוס הזה הוא ביסס החל מהעונה הראשונה עם כובע התינוק במסיבה המשרדית לכבוד לידת בתו, ובהמשך עם עניבות פרפר נוסח ברט קופר, האיש הזקן במשרד. לפעמים נדמה שאשתו מלבישה אותו, אבל תמיד נראה שהוא בטוח בלוק החדש שלו (לראייה, ההתפרצות התובענית שלו לחדר הישיבות בפרק 4 העונה).

פרקי העונה עד כה משקפים את כל מה שאפיין את המחצית השנייה של שנות השישים – חדשנות, נועזות, צבעוניות, גיוון ופתיחות לתרבות הנגד שהלכה והתרחבה אותם ימים, ימים של מעבר לעידן ליברלי, סובלני ובלתי מתפשר. כמובן, תמיד ישנן מי שיעדיפו את אופנת העשור הקודם או סתם אופנה משעממת וחסרת תעוזה. למרבה השמחה, הם במיעוט.