מד מן, עונה 5 פרק 11: רקוויאם לליין פרייס

?!WTF

קצב ההתרחשות בשני הפרקים האחרונים עומד בניגוד גמור לאיטיות של העונה החמישית של מד מן עד כה. אבל אם נרענן את זכרוננו, נגלה שזהו דפוס חוזר כמעט בכל עונה. כך, בסוף העונה השניה כשהסוכנות נמכרה בזמן שדון נעלם בלוס אנג'לס. כך בסוף העונה השלישית כשהשותפים פוטרו במכוון על ידי ליין ופתחו חברה חדשה, ובטי ודון התגרשו. כך בעונה הרביעית עם האירוסים המפתיעים בין מייגן ודון. ב"מד מן" כל פרק הוא סיפור בפני עצמו, אבל כל העונה – כל הפרקים יחד – היא סיפור נוסף. מתיו ויינר סוגר עכשיו את הסיפור של העונה החמישית.

זה היה אחד מהפרקים המצוינים של העונה, עם כתיבה ומשחק ברמות חסרות תחרות. על אף שלא היתה תמה אחת השזורה כחוט בכל עלילות הפרק, שני נושאים שכבר עלו במהלך העונה ליוו אותו: הראשון הוא התבגרות. המעבר מילדות לבגרות, עם כל המשמעויות של כך. הסיפור של סאלי מתאים כמובן לנושא זה, אבל כדאי לזכור עוד משפט אחד בפרק שאומר קופר לדון: "אתה לא יכול להמשיך להיות הילד הקטן והטוב, ולתת למבוגרים לנהל את העסק".

בשביל מה אנחנו עושים את זה בעצם? "מד מן" (צילום: יח"צ)

הנושא השני הוא סיפוק, חוסר סיפוק, השתוקקות, וכל מה שביניהם. שני משפטי מפתח יש בעניין הזה בפרק. בראשון, דון שואל את רוג'ר "למה אנחנו עושים את כל זה", כשהוא מתכוון ל-SCDP. רוג'ר, אחרי שזיין ילדה בת 25 במלון, אומר: "בשביל הסקס. והוא תמיד מאכזב בסוף". את המשפט השני אומר דון לאנשי דאו: "אנחנו רעבים למרות שהרגע אכלנו.. מהי שביעות רצון? זה הרגע לפני רצוננו בשביעות רצון נוספת".

ומעל הכל מרחפת התמה המרכזית של העונה: כל אדם לעצמו.

ליין

טלטלה רגשית, זו הדרך היחידה להגדיר את התגובה להתאבדותו של ליין, במיוחד אחרי הסצינה הופכת המעיים בה דון, רוג'ר ופיט מורידים את גופתו מהחבל. המפגש עם גופה קרה מעביר היטב את ההלם והחלחלה שחשו הדמויות. זרעי הדרמה של ליין נשתלו כבר לפני שני פרקים, כשזייף את חתימתו של דון, אבל איש לא חשב שהתוצאה תבוא כל כך מהר, ותלך כל כך רחוק.

מיותר לציין, ליין לא התאבד בגלל הכסף, אלא בגלל הבושה. והבושה מקורה בתשוקות לא ממומשות, ובחוסר סיפוק. לאורך כל העונה ליין מנסה להמציא את עצמו מחדש, ונכשל שוב ושוב. הוא מנסה להפוך לאמריקאי, הוא מנסה להפוך לאד-מן, אבל הזרות שלו ניכרת. הוא לא מצליח להביא לקוחות, הוא מועד ומטריד מינית את ג'ואן, וזיכרו גם את התעסקותו האובססיבית בארנק של דלורס בפרק פתיחת העונה. חוסר הסיפוק הזה מוביל לחוסר הערכה עצמית. חוסר סיפוק מעצמך.

מוצא אלגנטי, אעלק. ליין (צילום: יח"צ)

מוצא אלגנטי, אעלק. ליין.

ליין הוא מהגר שלא מצליח להיטמע. הדחיה שלו מוצגת בפרק הזה ביחס של דון וג'ואן. שניהם נוהגים כפי שראוי איתו – הוא דורש ממנו התפטרות והיא לא מוכנה לספוג עוד הטרדה – אך אף אחד מהם לא מבין באיזה מצב הוא נמצא. "תחשוב על מוצא אלגנטי", אומר לו דון. בקודים הבריטים של ליין, המוצא הזה הוא התאבדות.

המטאפורה הטובה ביותר לתחושת חוסר הסיפור וחוסר התוחלת של ליין היא היגואר שקונה לו אשתו. נדמה שזה הרגע שבו החליט ליין לשים קץ לחייו. קודם כל, הוא שומע שאשתו רבקה שילמה על המכונית בצ'ק, אותו פריט שהביא להסתבכותו. אבל מעבר לכך – היגואר היא סמל לסיפוק מדומה. בפרק הקודם הציגה הסוכנות את קמפיין הפרסום שלה ליגואר: זו האשה הבלתי מושגת, הפילגש שכל גבר חולם עליה. והנה, אחת שתוכל באמת להשיג.

אבל לקנות יגואר אינה פעולה מספקת כמו לזכות באמת בבחורה יפה. כמה קל להשיג יגואר אם יש לך כסף. לקנות יגואר זה בדיוק הסקס של רוג'ר, שתמיד מאכזב. זו בדיוק הארוחה שאחריה מיד תהיה רעב. כך חש גם דון: כמה קל להשיג את יגואר כלקוח אם האתנן הוא סקס. וכך חש ליין: כמה קל לקנות יגואר על גלי הצלחה שכולה הונאה.

סאלי וגלן

קל לזהות את אלמנט ההתבגרות בסיפור של סאלי. לאורך כל הפרק היא מנסה להתנהג כמבוגרת: היא מזמינה קפה בבית הקפה, והיא יוצאת לדייט ראשון עם ה"חבר" שלה, גלן. אבל ברגע האמת, כשהיא מקבלת מחזור – היא רצה חזרה לאמא. ללמדנו על מידת הבגרות שלה, וגם להעניק לנו סצינה מופלאה בה היא פשוט לוקחת חיבוק מאמה המופתעת, סצינה שמלמדת את בטי מה תפקידה וגם גורמת לנו להבין שכל האיבה של סאלי לאמה, מקורה בעיקר במרד נעורים.

בסוף כולם רוצים חיבוק מאמא. בטי וסאלי (צילום: יח"צ)

בסוף כולם רוצים חיבוק מאמא. בטי וסאלי.

לא רק ניסיון ההתבגרות המעושה של סאלי מתנפץ בשניות. גם זה של גלן. הילד עם השפם-בן–יומיים, מתוודה שסיפר לחברים שלו שהוא הולך לשכב עם סאלי. בפועל הגבר-כביכול, מספר לדייט שלו על מסכת ההתעללויות שהוא עובד בפנימיה. המרחק בין הדימוי למציאות בלתי ניתן לגישור. ולרגע, כשהוא מספר שהילדים משתינים לו בלוקר, הוא מזכיר פתאום את ליין, שניהם חבוטים וחסרי יכולת להיטמע. זו הקבלה שיש לה משמעות עבור הדמות הכי חשובה בסדרה: דון.

דון

כרגיל, הכל מתנקז לדון. שתי התמות שבפרק משפיעות על דמותו. נראה כי מה שמעיר את דון הוא המשפט שנאמר לו אצל הספר על זכייתם ביגואר: "זה ניצחון גדול למשרד הקטן שלכם". אבל המשפט הוא רק הטריגר, הכוח המניע מאחוריו הוא יגואר. המכונית הלא אמינה שהושגה בצורה נלוזה.

דון מבין את מה שאומר לו קופר: אתה לא יכול להמשיך להיות ילד ולתת לאחרים לנהל את המשרד. הוא גם חש את חוסר הסיפוק: הוא רוצה את שברולט, לא להסתפק ביגואר. קווי העלילה של סאלי וליין מקבילים ומשליכים על זה שלו. סאלי וגלן הם ילדים. לדון אין פריבילגיה לנהוג כמוהם. וליין הוא תמרור אזהרה אם ימשיך להתנהל בעבודה בחוסר סיפוק.

הכתובת על הקיר. דון דרייפר (צילום: יח"צ)

הכתובת על הקיר. דון.

שני הקווים האלה מביאים אותו למופע המפעים והמפחיד כאחד אצל דאו. אבל גם אם היה יותר פתטי ממרשים, מה שחשוב הוא התעוררות של דון, או כפי שאומר רוג'ר: "אהבתי את מי שהיית שם. התגעגעתי אליו". ועוד כדאי לשים לב: רוג'ר ודון הלכו לפגישה הזו לבדם. בלי פגי, בלי גינסברג, בלי פיט. כמו בימים הטובים.

אבל להתנהלות של דון בעונה הזו יש מחיר. קודם לכתה של פגי. אחר כך הלילה שבילתה ג'ואן עם המנהל ביגואר. עכשיו זו התאבדותו של ליין, שבפרק הזה מקושרת גם ישירות לשיחתו האחרונה עם דון. לחוסר נוכחותו של דון, לחוסר הבגרות שלו, להיעדר המוטיבציה שלו, יש מחיר, והוא אינו יכול לברוח מהאחריות. בסצינה האחרונה הוא יורד במעלית עם גלן, שאומר לו: "כל דבר שאתה רוצה, בסוף מתחנטרש". משפט שיכול לצאת מפיו של ליין. ההקבלה בין שני החבוטים האלו נחשפת. מה אתה הכי רוצה עכשיו, שואל אותו דון. וכשהוא נותן לילד לנהוג, הוא מנסה, ממש כמו באקט הורדת הגופה, לתת כבוד אחרון לליין, ולשאת ולו לרגע בעול אחריותו.

קטנות

 שם הפרק הוא Commissions and Fees, והוא נלקח מהדיון בתחילת הפרק על הדרך בה תחייב הסוכנות את הלקוח החדש, עמלה או תעריף. אבל ניתן לראות את השם כמסמן משהו אחר לגמרי: Commissions איננו רק עמלה, אלא גם ביצוע עבירה. ו-Fees איננו רק תעריף, אלא גם מחיר או שכר. וכך שם הפרק הוא למעשה "שכר ועונש", או "פעולה ומחירה". הוא מתייחס לליין כמובן, אבל גם לדון.

 לכל אורך הסדרה היו מספיק רמזים למוות ובמיוחד להתאבדות. נזכיר רק את הפרקים בהם כיכב פיט בהם היה יותר מחשש סביר שיתאבד, את מייגן שרועה על הרצפה כגופה בשיעור משחק, ואת פירי המעליות. ולמרות כל הרמזים האפיים, התאבדותו של ליין היתה מופת של דרמה.

קליפ מחווה נהדר לליין, כולל סצנת מציאת הגופה:

 כרגיל ב"מד מן", כדאי לחפש את הפרטים הקטנים. שימו לב לפסל החירות במשרדו של ליין, ושימו לב למגפיים שלובשת סאלי למוזיאון – המגפיים שאביה דרש ממנה להוריד כשהלכה לערב הגאלה בפרק מספר 7.

פוסט זה פורסם בקטגוריה טלוויזיה, מד מן עונה 5, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על מד מן, עונה 5 פרק 11: רקוויאם לליין פרייס

  1. zsosenko הגיב:

    לאורך הפרק יש רמיזות מאוד יפות שמכינות להתאבדות של ליין. פגישת הבירור עם דון מלווה בשלג כבד שיורד בחוץ, ייצוג למוות.
    בהמשך סאלי, לא במקרה בתו של דון, שופכת סוכר לקפה, שמזכיר את אותו שלג, ועוברים בקרוס פייד לניסיון ההתאבדות ביגואר.
    מעניין סצנת אם סצנת הממתיק בקפה בשובר שורות מתכתבת עם זה רק במקרה.

  2. אביטל הגיב:

    איך אפשר לוותר על ההשוואה המתבקשת להתאבדותו של אדם, אח של דון. שניהם דיברו איתו ממקום של מצוקה, לשניהם נתן כסף, את שניהם שילח מבלי לסייע להם באמת, ושניהם תלו את עצמם. דון הסיע את גלן לא כדי לתת כבוד לליין, אלא כדי לעזור לו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s