מד מן, עונה 6 פרק 5: בחיפוש אחר דמות אב

The flood

זה היה פרק יצא דופן של מד מן. לראשונה בסדרה, שכל התחרשותה נעה סביב תהליכיהם הפנימיים והפסיכולוגיים של גיבוריה, אירוע בעל משמעות ציבורית מאפיל על החיים האישיים. קשה שלא להשוות את הפרק הזה לפרק בעונה השלישית, בו נרצח ג'ון  אף. קנדי. מול השזירה ביד אמן של האירוע הלאומי המכונן ההוא כפי שהשתקף דרך חייהם הפרטיים של הדמויות, הפרק הזה הוא היפוכו – החיים הפרטיים כהשתקפות בקטסטרופה לאומית, וזה נתפר בצורה עדינה הרבה פחות.

על פניו זה נראה כמו צעד מגושם, אבל שם הפרק יכול להסביר את המניעים של מתיו ויינר: The flood, שיטפון. רצח מרטין לותר קינג הוא כמו שיטפון. הוא שוטף הכל. אבל זה כמובן שם דו משמעי, שנלקח מדבריו של אביו של גינסברג: "בשעה של קטסטרופה, גבר ואשה צריכים להיות יחד. במבול, החיות עלו לתיבה זוגות זוגות". The flood הוא גם מבול – קטסטרופה לאומית חברתית, שמדחיקה ומגמדת בעיות אישיות. ובשעת משבר אנו אמורים למצוא נחמה – בבני זוגנו, במשפחתנו. לכן, כדאי שנפתח עם הקטסטרופה הזו.

מרטין לותר קינג

הרצח של מרטין לותר קינג מעלה לסדר היום בפרק שלושה נושאים. הראשון הוא הירצחו של מנהיג הכושים, ניגרוז, כפי שקראו להם ב-1968, טרום עידן הפוליטיקלי קורקט. והפרק הזה עושה הכל כדי להראות לנו שמדובר בטרגדיה של הקהילה הזו לבדה.

השחורים בסדרה נמצאים באבל אישי. הלבנים לעומתם, המומים, אבל רגשית הם מביטים מבחוץ על האסון הזה. טקס חלוקת פרסי עולם הפרסום נמשך למרות הרצח, וכל אחת מהדמויות מתייחסת בצורה עניינית במקרה הטוב, תועלתנית במקרה הרע, וגזענית במקרה הגרוע אל האירוע: סוכנת הנדל"ן של פגי מנסה להוריד את מחיר הדירה בגלל המהומות, ג'ואן שוברת שיא גינס בקטגוריית "החיבוק המביך בעולם" לדאון, הנרי מודאג ש"הם" ישרפו את העיר, והארי חושב ש"מספיק כבר עם החרא הזה" שמונע שידורי פרסומות בטלוויזיה, הערה גועלית עד כדי כך שהיא גורמת לחשוב שויינר ממש רוצה שנשנא אותו.

לאורך כל הפרק מופיעים השחורים כמשרתיהם של הלבנים – הם מבשלים להם במסעדות, עונים להם לטלפונים, מנקים אחריהם בקולנוע. ויינר יוצא מגדרו כדי להציף את הפער הבין גזעי. זה גם אחד מתפקידיו של "כוכב הקופים" בפרק – הסרט שבו התהפכו היוצרות. האדם הלבן הוצב בכלוב ומי שהוא החשיב לקוף, יצור נחות ממנו, עכשיו חזק ממנו. את כל החלק הזה של הסיפור אי אפשר שלא לראות מנקודת המבט שלנו, 45 שנה אחרי, כשאת אמריקה מנהיג זו השנה החמישית נשיא שחור. כשמזכירתה השחורה של פגי אומרת: "ידענו שזה יקרה, אבל זה לא יעצור שום דבר", אנחנו יודעים שדבריה יתגשמו.

הנושא השני ששזור ברצח הוא זוגיות. זוגות זוגות עלו החיות לתיבת נוח. זוגות זוגות מסודרים הגיבורים של מד מן, אבל זה לא שהם נופלים ומתנחמים זה בזרועות של זה. פיט מתקשר לטרודי וחוטף סטירה דרך הטלפון. מייקל לא ישכב עם הדייט שלו הערב. פגי ואייב מורחקים זה מזה כל הזמן: בדירה, כשברור שאינם קונים אותה יחד, בטקס פרסי הפרסום, כשטד צ'או יושב במקומו של אייב, ולאחר הרצח כשאייב שקוע בעבודתו. פגי ואייב מתקדמים בשלבים – מגורים משותפים, דיבורים על ילדים – אבל בפרק הזה הם כל אחד לעצמו. הנרי ובטי נראים מאוחדים בסוף, אבל במהלך הרצח הם הופרדו כשהנרי יצא לסייע לראש העיר. וגם דון ומייגן בקושי היו ביחד. עוד נגיע לזה, יחד עם הנושא השלישי שעולה מהרצח. אבל  קודם כדאי לדבר על היהודי החביב עלינו בסדרה.

Joan Hug Dawn

ג'ואן מציגה: החיבוק המביך בעולם. או: קרירות אשכנזית אופיינית.

גינסברג

גינסברג בתול! זה ללא ספק הפרט המרתק ביותר בפרק הזה. וזה גם מסתדר היטב עם הדמות של גינסברג: בן מהגרים, דור שני לשואה, יתום מאם שגר עדיין עם אבא. למעשה, מעבר לעובדה שיש לנו עניין מיוחד בו, כמו בכל יהודי, סיפור חייו נשמע כמו קו עלילתי פוטנציאלי מרתק, כזה שיכול להתחרות בפגי. לכן זה מעט מאכזב שעד שגינסברג כבר מופיע, הוא יותר משמש ככלי להעברת תמה בפרק (זוגיות) מאשר כאובייקט בפני עצמו. וזה נכון גם לגבי דמויות צדדיות אחרות בסדרה, כמו דאון או אפילו ג'ואן ובטי. בעונה הזו יש דמות אחת שתופסת נפח כמעט מוחלט:

דון

כבר נכתב כאן בעבר, שמד מן בכלל ודון בפרט הם אלגוריה לאמריקה, ואי אפשר שלא לחוש בכך בפרק הזה. בשעת משבר, עיני אמריקה נשואות לוושינגטון, וכך גם עיניו של דון – כי זה המקום בו נמצאת סילביה. הוא מוטרד משלומה יותר מאשר שלום ילדיו. אליה הוא מנסה להתקשר, בעוד שהוא בקושי נמצא עם מייגן. הרצפה כבר מלאה בבנזין. האוויר דחוס בגז. כל שנותר הוא לחכות לניצוץ ולבום שיישמע אחריו.

דון הוא גם המפתח להבין את התמה השלישית הקשורה לרצח מרטין לותר קינג: אבות ובנים. קינג הוא אביה של הקהילה השחורה, אפילו אביה של אמריקה כולה, אם נזכרים שוב בנשיא השחור שיושב כיום בבית הלבן. שלושה אבות מופיעים בפרק: אביו של מייקל, שמנסה לעזור לו, ואביה של מייגן, שבמקום לעודד אותה, גורם לה לרצות לטרוק את הטלפון. אב "טוב" ואב "רע". האב השלישי הוא דון. איזה מן אבא הוא?

דון שוכח לקחת את ילדיו מבטי, ולא מתלהב להביא אותם לניו יורק. בסוף הפרק הוא מתוודה כשהוא שיכור בפני מייגן: את יותר טובה עם ילדים, מעולם לא רציתי להיות גבר שאוהב ילדים, אני מזייף את האהבה שלי אליהם בלי להרגיש דבר. אבל באותה שיחה הוא גם אומר: "ואז יום אחד הם עושים משהו, ואתה מרגיש באמת את הרגש הזה שהתאמצת לזייף כל הזמן. ואז הלב שלך מתפוצץ". הרגע הזה קרה לדון לפני שעות ספורות בקולנוע עם בובי. בובי אמר שכשעצובים הולכים לקולנוע, ומי אם לא אביו מבין ברגש הזה, עצבות (דון גם הולך לא מעט לקולנוע). זה נראה שדון רוצה להיות אבא טוב. כשהוא נכנס למיטה עם בובי, בובי אומר לו שהוא מפחד שיקרה משהו להנרי. דון אולי רוצה, אבל הוא עשוי להפסיד את הקרב על הזכות להיות אבא.

planet-of-the-apes-statue-of-liberty-blu-ray-disc-screencap-hd-1080p-05

כוכב הקופים. צ'רלטון הסטון חוזר לאותו מקום בעתיד – כמונו, כשאנחנו צופים במד מן

ויינר דואג להזכיר לנו שלהיעדר האב יש מחיר – קטסטרופה. לאמריקה עוד מחכות קטסטורופות בדרך – רצח רוברט קנדי, הסתבכות מדממת בוויאטנם. ויינר כבר אמר ש-1968 היא אחת מהשנים הגרועות בתולדות אמריקה. גם דון הוא קטסטרופה שנובעת מהיעדר דמות אב. וזה גם תפקידו השני של "כוכב הקופים", שמסתיים מול חורבות פסל החירות. "אז האדם השמיד את ניו יורק?", שואל בובי. "את אמריקה כולה", עונה דון. אמריקה כמשל, דון כנמשל, ולהיפך. כמו אמריקה, קטסטרופה היא גם אופציה אפשרית לדון. במיוחד אם זוכרים שהפרק נפתח בתזכורת (ב"לאחרונה במד מן") משיחה בין בובי לדון במכונית: "בן כמה אהיה כשתהיה בן 40?", שואל דון, ובובי עונה: "כשאהיה בן 40 אתה תהיה מת" . במיוחד כשרואים את סצינת הסיום: אדם בודד, לבדו במרפסת, עומד על פי תהום גורדי השחקים, עם שאון סירנות ברקע.

Don Porch

דון. תהום. סירנות. כמה זה 1 + 1?

קטנות

  • פעם אחרונה כוכב הקופים: בסוף הסרט שואל בובי את דון: "אז הוא (צ'רלטון הסטון) חזר לפה?". "חזר בעתיד", עונה דון. המשפט הזה פונה אלינו. אנו הצופים במד מן הם אלה שחוזרים לתקופה הזו בעתיד – מביטים בה במבט מפוכח אחרי כמעט יובל שנים, מעידן בו יש נשיא שחור, אבל גם משבר חברתי נוסף באמריקה.
  • כדאי לשים לב שהטלוויזיה בפרק פתוחה כל הזמן ובכל מקום. מלחמת ויאטנם היתה המלחמה הראשונה שהובאה לסלון ביתם של האמריקאים. כך גם רצח מרטין לותר קינג. הטלוויזיה הופכת כאן למכונן התודעה העולמי ותישאר כזו. עד שיגיע האינטרנט.
  • בקולנוע דון קורא מעיתון בשם The Ape, עיתון אמיתי שחולק בזמן הקרנות "כוכב הקופים" ומדמה כלי תקשורת בעוד 2000 שנה. הנה העותק מולכם.
    ape-paper1

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

  • אנקדוטה 1: כשפגי רואה את הדירה, סוכנת הנדל"ן אומרת "כשיסיימו את הסאבוויי של השדרה השניה ערך הדירה יעלה פי ארבעה". זו בדיחה ניו יורקית – העבודות על קו הסאבוויי הזה נמשכות גם היום (ותודה לנטע אלכסנדר).
  • אנקדוטה 2: פגי רוכשת דירה בת 1258 רגל רבוע – בערך 120 מ"ר – במחיר של 28 אלף דולר. היום היא קונה עם הסכום הזה 4 מ"ר של דירה תל אביבית (וזו לא הגזמה, אלא חישוב די מדוייק). לכן ההמלצה שלנו אליה, מנקודת המבט מהעתיד, היא: לכי על זה! וקני גם את הדירה ליד.
רשומה זו פורסמה בקטגוריה טלוויזיה, מד מן עונה 6, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לרשומה זו עם קישור ישיר.

8 תגובות על מד מן, עונה 6 פרק 5: בחיפוש אחר דמות אב

  1. דנה הגיב:

    כרגיל בדמות אב השנה זוכה דון עם אפס אכפתיות לילדים ו100% אכפתיות לפילגש הכי מעצבנת בתולדות הסדרה.
    ד"א אני לא אוהבת שמציגים את פיט כפתאום דמות דואגת. כי הוא אחד האנשים היותר אינטרסנטים, פשוט הוא שקוע בכך שטרודי לא רוצה חזרה, אז הוא פתאום אכפת בגלל הרצח.
    הקטע היפה הפרק שייך לדון ובובי ודון ומייגן….חסרים קטעים כאלה

    • gadilahav הגיב:

      פיט מתעצבן על הארי מתוך האנוכיות שלו. וא כועס על טרודי שלא מבינה את גודל השעה ומאפשרת לו לחזור הביתה, ומוציא את זה על הארי שלא מבין את גודל השעה וכו'

  2. טל הגיב:

    שוב בנושא ילדים, כשאייב מדבר על איפה ירצה לגדל את הילדים שלו ושל פגי, ופגי מתמוגגת – מצד אחד מזכירים לנו שכמה שהיא מודרנית היא עדיין אישה, וכמה שלא תעניין אותה הקריירה שלה היא עדיין רוצה להיות אמא וגם מאוד נרגשת מהצהרת המחויבות שמגיעה עם ההתבטאות הזאת של אייב. מצד שני, אם מסתכלים עליה בהשוואה לדון (ולשם כך הרי התכנסנו כאן), היא רחוקה ממנו שנות אור בנושא הזה. כפמיניסטית, קצת התעצבנתי. כאם טרייה, אני מודה שהזדהיתי ודי התרגשתי איתה :)

  3. ליאת זנד הגיב:

    הקטע של דון ומייגן בחדר השינה ווידוי האב שלו, הוא אחד המרשימים העונה. בדידותו של הבודד ואהבת אב. יש להודות שקטע כזה שווה את השיעמום (היחסי, היחסי) של העונה הזו, יש להודות.

    אגב פגי, אשה עובדת יכולה לקנות לעצמה דירה? זה עדיין בלתי נתפס היום, לנוכח המשכורות המקובלות אצל נשים, אבל אז?

  4. gadilahav הגיב:

    פגי בתפקיד בכיר מאוד. אבל עדיין, הארי עושה 20 אלף בשנה והדירה עולה 28 אלף. כלומר – 15-20 משכורות לדירה. זו לא משכורת ממוצעת, אבל גם לא דירה ממוצעת. אפילו אם נכפיל – נגיע ל-40 משכורות לדירה במנהטן. בישראל – 120 משכורות לדירה ממוצעת.
    ובכל קשר, 28 אלף דולר = פחות מ-120 אלף שקל. דירת 120 מ"ר בתל אביב עולה היום 3.5-4 מיליון ש"ח.

    • טל פ הגיב:

      טוב, זו מנהטן של שנות השישים (שהיתה הרבה פחות יקרה מזו של ימינו) וזה אזור שלא היה נחשב מי יודע מה בזמנו. ובכל זאת, ת"א אכן יקרה :-)

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s